דב וובר / תפרים |
גיששתי לעבר השידה
כשפתאום - בום!
ראשי נדפק בחוזקה בשפיץ
הייתי גיבור גדול, אמרתי שבכלל לא כואב
אולם אט-אט, התחילו נוזלות טיפות הדם
על פרצופי
ואז פרצתי בבכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|