ונוס מזדקנת / רק לרגע |
במקום בו הים אוכל בשורשי המצוק
החוסם את הרוח המלטשת
נשמעת שירה
בוקעת מתוכי, מנצחת
את חוסן אלמותי.
על הסוכה דגל אדום -
מציל
צללים שחורים
מתקבצים ברטט בלובן המקציף
ואני נטועה במלח. רואה אותי
פורשת -
צועדת בוטחת
על תער האופק המתוח
כמו האיש,
ההוא מתחילת הספירה.
כאן -
עכשיו, כלום לא יוכל לי.
גם אני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|