ונוס מזדקנת / רק לרגע |
במקום בו הים אוכל בשורשי המצוק החוסם את הרוח המלטשת נשמעת שירה בוקעת מתוכי, מנצחת את חוסן אלמותי. על הסוכה דגל אדום - מציל צללים שחורים מתקבצים ברטט בלובן המקציף ואני נטועה במלח. רואה אותי פורשת - צועדת בוטחת על תער האופק המתוח כמו האיש, ההוא מתחילת הספירה. כאן - עכשיו, כלום לא יוכל לי. גם אני. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|