שלווה בת אשוח / לחזור |
נוכחותי הערטילאית
ואמר: "הביטי במראה,
את אינך אלא השתקפות
של עצמך.
לא אוכל לגעת ביסוד כאבייך
אם לא תתאחדי איתם,
אם לא תמחקי מהם
את הטביעות המיוזעות של
אצבעות זרות,
אם לא תתעלי את עצביך
לניקוז המטהר של מחשבה,
אם לא תכניעי
את גחמת הרגע."
הקדרתי מבטי לעברו,
לעבר השתקפותי,
צעדתי פסיעה נחרדת
ונכנסתי לצלם דמותי.
מן המראה המתנפצת
יצאתי מסונוורת,
כסופת רסיסי מודעות
ואמרתי לו דברי אמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|