במקום היחיד שרק אתה תפסת.
במקום היחיד,
שניתן לשבור אותו.
הייתי רוצה,
שתתפוס אותו שוב.
ותאחה את מיליוני החלקיקים
שהתפזרו,
על דעת עצמם,
בכל נקודות הכאב בגוף שלי.
או,
שהייתי רוצה
שכולם יתרכזו בשפתיים.
במקום בו יהיה ניתן לשאוב הכל,
החוצה.
ולהשאיר אותי
ריקנית, אטומה
צינית
לגבי התחושה הבלתי מוגבלת של האהבה.
שכבר מזמן לא חשתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|