לפעמים אני אוהב לשאול אנשים שאלות שכבר שאלתי אותם
כדי לראות אם אקבל את אותה התשובה,
להבחין מחדש איך פניהם החושבות מתמתחות
ומתרחבות בהבעה של עיבוד.
כל החיים מלאים ברגעים קטנים כאלה,
אתה זורק משהו לאוויר, בוחן את האדם שמולך.
אם יעמוד במבחן תחבב אותו ואם לא זה לא ישנה דבר.
אולי אנחנו כל כך אובססיבים לרצועה המוגבלת הזו שהוענקה לנו,
שאנחנו פשוט מפוחדים מדי בנוגע לסוף המתקרב שלה.
מנסים להחיות שוב, נקודות שכבר עברנו- נקודות שנגמרו.
ואם ישאלו אותך ככה סתם?
לך אין בעיה עם המוות.
אתה מקבל אותו, מאמץ אותו אליך, מבין שהוא חלק מהחיים.
מדפים מלאים בספרי "פילוסופיה בגרוש" שמסבירים לך שזה חלק בלתי
נפרד
מההתקיימות שלך ושלב שעל כולנו לעבור.
כן, אתה בטוח, אני בטוח, כולנו בטוחים.
המוות - חוויה רוחנית עמוקה שצריך לקבל בהתרגשות רבה.
רק אם אפשר,
היינו - אני, אתה והם,
מעדיפים למות ביום אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.