זה היה קרב אבוד מראש
מלחמת התשה כמו עם החיזבאללה.

אני בצד של הטובים,
עכבריקו בצד של הרעים.

הוא הראה את עצמו, במקומות הלא נכונים
ובזמנים הלא נכונים.


ברגע שהבחין בי, הבין שעשה טעות
ואם לא הבין באותה שנייה,
הבין ששמע את הצרחה.

הבין וחזר למחילה - מצפה למחילה.

אך היא לא היגיעה..
נהפוך הוא -  מ ל ח מ ה!!!

באמצע "עקרות בית נואשות" החליט עכבריקו,
שזה זמן מעולה לחצות את הסלון
וזו היתה טעותו (האחרונה) של העכברון.

המדביר היגיע למחרת ופיזר מלכודות לעכבריקו,
פסק זמן בטעם חמאת בוטנים (שנשאר מ"טעם העיר") היה הפיתיון.

עכבריקו, מסתבר, אוהב (אהב) מאוד פסק זמן בטעם חמאת בוטנים
וזה היה מאכלו האחרון... של העכברון.


וכמו בכל מלחמה, נהרגים חפים מפשע
וצר לי מאוד על ידידתי  השממית,
שנפלה בקרב ביני ובין עכבריקו
ונדבקה אף היא במלכודת.

זצ"ל