מילים.
הכל מתחיל ממילים.
לאחר מכן בא השצף...
אבל קודם כל מילים.
סיכומי ביניים,
דיאלוגים סתומים בראש מבולבל:
תמיד מילים.
אף פעם לא מה שמאחוריהן.
תמיד ריק מתוכן.
תמיד ריק.
לכל דבר יש שם,
אולי לכן לא עומד מאחורינו דבר,
שום דבר.
אולי פעם,
כשהיינו קטנים.
מוגלים קטנים,
טרם הוגלינו,
כשהיה רק שצף...
אולי אז עמדנו.
היום כולנו מסובים,
כולנו יושבים -
מחליפים הברות מסביב לשולחן.
מנקים במפית את זוויות הפה,
ממלמלים דברי טעם,
וטועמים הגויות.
האוויר נכנס מהאף,
ויוצא תוך שניות מהפה.
לפרקים מפהקים.