אני לא אספר לך כמה קשה לי... עדיף שלא תדע
אני לא אתאר לך את האופן בו אני סופרת את השניות
אני לא אגיד לך כמה אני דואגת כל הזמן, כל רגע
אני לא אתבכיין על הדמעות שיורדות לי, כל פעם מחדש
אני לא אתאר לך את הגעגועים, שנהיו לי כואבים פתאום
אתה לא תשמע כמה קשה לי לקום בבוקר, ולהירדם בלילה
אתה לא תדע כמה פעמים בכיתי אל הכרית
אתה לא תדמיין את החרדה והדאגה בכל רגע שאתה שם
אני אהיה בשקט, ואולי פעם, בעתיד הרחוק, אתה תקרא,
ותבין מה עבר עליי, אז במלחמה ההיא...