מה בעצם את מעוללת?
בתודעתי אני מודע
אבל נפשי מסרבת להתנהג בהגיון.
אני יוצא אלייך מעבר לעירום מביך,
אני פורס את שלדי לעינייך,
אני פושט את עורי תחת חלונך
באישון ליל תוגה וגעגועים.
מהיכן החוצפה להכות לי על חטמי
בכזו חופשיות, כמו לחרק מצוי-לא-רצוי
המפזז במטבח הרווקות שלך?
מה שזה לא יהיה - שיניח לך,
שיאפשר לך להתחמם למגע שפתיי בעורך.
באמונה שאינני מצליח לוותר על
רסיסי הרסיסים של האפשרות הקלושה.
נהגתי לחשוב שאני יודע את האמת.
ניפצת לי הכול בפנים ביום בהיר אחד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.