בית ראשון - שורת הקדמה,
שורה שנייה עם פנינה חכמה.
שורה שלישית - רעיון מזרז,
שורה רביעית של משפט מתחרז.

פזמון - מעלה רעיון מופשט,
שימוש מעניין במצלול מקושט.
לקראת הסוף המתח הוקל,
וסיום הפזמון מעלה חיוך קל.

בית שני - מחזיר לעניין,
שימוש נשנה בנושא שאופיין.
רעיון עדין, זהירות של פינצטה,
משפט הסיום הוא שורה עם פואנטה.

קטע סיכום - וכמעט כבר הסוף,
איזה מזל שהשיר בר חלוף.
בשורה הבאה היה דק אבחנה,
הכותב של השיר הוא ממש - מאלתר גרוע?!

אבל נראה אותכם מוצאים סיום מוצלח יותר