אני בא אלייך צמא  לתוך מסע של שקט
כשאני לובש רק את העבר מעליי
כשתראי אותי נכבה מול יופייך, ומאיר את צעדייך
אני אספר לך על עוד שיר של אהבה
על עוד שלכת לבנה
על שאלות שלהן תשובה רק אני מצאתי...
כדי שתוכלי להגיד שאני אותו אחד,
כדי שתפחדי להתרחק כשאני המיוחד.
אך כדי שעלי  לא תכעסי  אהובה
אומרים שתלות היא בעצם אהבה...

נמאס לי לראות את הכל מבחוץ
אני רוצה להרגיש את הכל, כמו כולם
לא רוצה  להתרפק על אותם רגעים
שחלפו לעצמי, ומזמן לעולם

עוד תקתוק של שעון, זה תקתוק של נגמר
כאשר לא ניצלתי הכל, יבוא המחר
ואת ודאי תהיי שם כמו ניגון הכינור
שיפרוט על כולי, ויגרום לי לחזור
אני לפני הפחד כמו הפחד עצמו, שוקע בדאגה...
אני פוחד ממך, וממני מהרצון  לאהוב
אולי לפעמים זה לא לכולנו
אולי לפעמים זה גם טוב!