אחרי שישבנו בבר עם עוד חברים ושתינו בירה טובה העונה לשם ברבר
בלונד, די תפסתי ראש, אבל בקטנה, יודעים.
כל הערב הוא החזיק לי את היד, ליטף אותי פה ושם ונשק לי
לפעמים, בסתר. ישבנו צמוד צמוד, מרגישים כמו אחד.
אח"כ החברים הלכו לדרכם והוא הזמין אותי אליו, ואני כבר ידעתי
מה הולך לקרות.
כשהגעתי אליו, הוא לא התחיל לעלות עליי ישר, ישבנו על המיטה,
דיברנו, הוא הראה לי דברים שהוא קנה מאמסטרדם, והביא לי את
המתנה, זה היה תחתון סקסי, שמאחור רשום משהו שקשור לסמים.
לפחות כך חשבתי, עד שהוא אמר לי לקרוא את זה שוב, והבנתי שזה
אולי על אהבה. הבאתי לו את המצית והוא אהב אותה גם כן. הוא שכב
על המיטה ואני באתי מעליו, מנשקת אותו לאות תודה, מפשיטה אותו
לאט לאט והוא גם אותי.
את הקונדום כבר שמתי על השידה ליד, והלכתי לכבות את האור.
החושך עטף אותנו והביא איתו את כל התשוקה הכבויה שלנו.
הרגשתי את הקצב שלנו גובר, והוא הלך לשים את הקונדום.
הרגשתי אחרת, לא הרגשתי שהוא מנצל אותי, ושכל מה שהוא עשה עד
עכשיו היה רק כדי להשכיב אותי, הרגשתי אמיתית איתו, ולא סתם
חפץ. אחרי הפעם הראשונה שעשינו את זה, שכבנו מתנשפים על המיטה
מחובקים. זה היה הסקס הראשון שלי שהגבר לא התחיל להתלבש ישר
אחרי. הוא חיבק אותי וליטף אותי וכל נגיעה גרמה לי לרצות אותו
עוד יותר. אח"כ עשינו את זה שוב ושוב, עד שיצא שכל הלילה שכבנו
5 פעמים, כמובן, שרק עם קונדומים. הוא ממש התמיד עם זה.
אחרי כל פעם ישבנו מחובקים בתוך הילה של אהבה, נגיעות קטנות
וטובות, רק לחבק אותו ולהבין שזה מה שחיפשת כל החיים שלך
רגש, רגש עצום וטהור, רגש של אהבה.
בסוף נשארתי לישון אצלו, אחרי ששכבנו ודיברנו עד איזה 5
בבוקר.
דיברנו על הכל, ולא היה נושא אחד שהשארנו פתוח.
ישנו מחובקים בלילה יחד, כשאני עוד לא מאמינה איזה זהב נפל לי
אל תוך הידיים. בבוקר, כשהייתי צריכה ללכת, הוא משך אותי חזרה
למיטה וחיבק אותי, כדי שאני לא אלך.
"ככה אני מוכן להישאר כל החיים, איתך כאן במיטה, בדיוק
ככה..."
וכל מילה שלו המסה אותי יותר, הרגשתי שאני בנאדם חדש, לישון
ערומה ולא להתחשב בכלום, פשוט לאהוב, לאהוב כ"כ הרבה.
בחיים לא חשבתי שאני אמצא את עצמי מדברת ככה עם חיוך על בנאדם
כזה. אני בכלל לא ראיתי את עצמי בקשר כלשהו עד עכשיו.
הוא משלים אותי בכל צורה אפשרית. ואני אוהבת אותו איתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.