קרעת לגזרים
את כמיהתך לחיות,
בלחיצה פזיזה אחת
הבאת לקצך.
קראת למלאך המוות
שלא איחר לבוא,
לקח אותך אל המקום
שבו קבר את נשמתך.
הזמן נשבר
כמו זכוכית,
ובשבריר האחרון
בו מתמזג הזיכרון
האם תהית מה יהיה?
חשבת מה יקרה עכשיו?
כעת כבר לא נקרע לבך בייסורים,
כבר לא קוראים בשם שלך החברים,
היה מה שהיה,
קרה אשר קרה,
ודמות מלאך המוות
היא משקרת לי!
לך היא לא שיקרה.
06.08.06
מוקדש לעידן אוחיון ז''ל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.