אלכס רון אנסקי / כבר שנתיים |
וריק, ריק לי בלב
פלצור זכרונך עוד אוחז
לא מרפה
הרפי, הניחי לי
אני זועק, מתחנן
חבלך עוד קשור על צוואר
כה כבד, כאבן רייחים
חבל תבור הוא
מחיה מאביס זכרונות
אך אינו משחרר,
אינו מרפא
אני הכלבלב ההולך בתוכו
המנסה לרוץ לפנים
ונמשך מושפל לאחור
בתבוסה
והסכמה בעיני
אני הוא הגולום שהלאסו טופס
כל כך שורף לי בנגיעתו
אך הולך אחריו,
לא רוצה להתיר
עד אמצע אוצרי
My precious
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|