להרדם...
לראות את השמיים, לטעום את כל הרגעים
להרגיש את השלווה, לשמוע את השקט הנעים
לא לדעת מצרות, מסיוטים ומלחמות
לא להרגיש טיפה של פחד
לא להיות לבד, להיות ביחד...

אך זה חלום רחוק או מציאות אחרת
כמו יללת זאב את הדממה חודרת
כמו שד אכזר מהדהדת באוזניים
הצליל שמשנה את ייעודם של השמיים

ובשריקת זלזול מעל העיר עוברת
את יעודו של הגורל היא שוב בוחרת
מלמעלה לתוך הנשמה נוחתת השנאה
עינוי אכזר לגוף ולנשמה

רעש הצפירה דועך לאט
כמעט נגמר, רק עוד מעט
עדיין לא יודע אם הדממה תחזור אל השמיים
או אולי זאת האימה תפתח לנו את העיניים

להתעורר...
להאמין בכוח החיים ולהגיד תודה על כל הרגעים...