|
וכל פעם מחדש, מתקמטת הנשמה
ודמעה רודפת דמעה מתנפצת על המדרכה
ושוב נופלת שלהבת בארץ הארזים
ואזובי הקיר מתכווצים דוממים
נזכרים בשלג של שנות השמונים
שמונה רגליים יש לצבים
והם אורזים ומתייצבים
נחושים
להשאיר מאחור חיים חדשים |
|
|
"תפסיק עם זה!
דיי! אתה רק
פוגע בי! תמיד
שאני רוצה מישהי
או קצת להנות
אתה תמיד בא
ומפריע לי, מילא
היית אומר משהו,
אבל אתה שותק כל
הזמן! מה אני
אשם? אני רוצה
רק להצליח פעם
אחת!!"
אחד בשיחה עם
הזין שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.