נכנסים עלים דרך החלון
צוללים אל הרצפה הקרה
זולג הגשם על המיטה
כמו שני אסירים בכלא
הסיגריה משאירה ענן עשן
לו יכולנו לאהוב עכשיו
ואחר כך להוריד את המסכות
מעל גופנו
את תלטפי את הזיפים שעל פניי
אני אחזיק בידייך
בחוץ, קולות של מהומה
אם היינו יוצאים החוצה
הכל היה נוגע בנו
ואז נופל
כל האיפור, כל תחושת הכאב
ובפנים
העלים משאירים סימן על הרצפה
ואנחנו סופגים את הגשם
שני אנשים מותשים
בתוך חדר אחד
מבקשים עוד בוקר להתעורר
עוד זמן להשאר
עד הסיבוב הבא
את מלטפת את שערי
ואני צורח
את לא תשמעי
בחוץ, קולות של מהומה
המבט המסכן, התחושה של התבוסה
איפה הזיכרון, שיכול להציל אותנו מכל זה
איפה הכאב
שנחפור בו
עד שהכל ידמם
אולי הגשם, ינקה את הסימנים
האצבעות הדביקות, הגוף הרועד
תגידי לי את
כמה מזה באמת משנה
נכנסים העלים
אל תוך החדר
מטפטף הגשם אל הסדינים
בלילה שנעשה אהבה
זה יהיה מרחוק, דרך כל הכתמים
אנחנו לא נצליח לנצח את השדים
בחוץ יש מהומה
בפנים הכל שבור לרסיסים
אהבנו בפשטות
עד שגילינו את הקיצורים
ואז הכל התמוטט
צוחק בקול, מדבר בלחש
ואת מביטה בי, לא יודעת
אם המחר ישאר, אם היום עוד יברח לך
מלטף את פנייך
ואת מעבירה יד על זיפי הזקן
עוד מעט תהיה לנו שלולית משלנו
עם גינה קטנה