דב וובר / אני ואת |
צופים בקומדיה של טעויות
את צוחקת
אני בוכה מקנאה
כי בתאטרון את אתי
ואתו במיטה
אחר כך את נשענת עלי
ועוקבת אחרי העלילה
אני עוקב אחרי המרפק שלך
שנגע לי בחולצה
בסוף כולם מוחאים כפיים
ואני מוחה דמעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|