|
את שוב עומדת שם בדלת
מסתכלת
בוחנת איך אני נכנס
מדליק מזגן
משרד תל אביבי
פסיבי
ליד הקיר ארגז מלא
בממתקים
ומשחקי ילדות
אנחנו שנינו חיים מלחמה
ואת ילדת שלום
אנחנו שנינו מחפשים אהבה
זה לא הזמן ולא המקום
בעוד חודשיים לא נהיה כבר כאן
אנחנו שנינו זיכרון ישן
שלא מומש
בואי מחדש
אני עומד עכשיו מול דלת
משוריינת
מרגיע ילדים בוכים
חיוך קטן
מקלט אכזיבי,
אקטיבי,
בלבי יש נפילה
חסרת תקווה
לאהבה
אנחנו שנינו חיים מלחמה
ואת ילדת שלום
לו היית מבינה את כל המהומה
הייתי אתך היום
בעוד חודשיים כבר לא אהיה כאן
אהיה רק זיכרון ישן
שלא מומש
בואי מחדש
את יוצאת עכשיו לסרט
זוכרת
זיכרון ישן שלא מומש
בואי מחדש |
|
|
Never judge a
man till you've
walked a mile
in his shoes,
'cuz by then
he's a mile
away and you've
got his shoes,
so you can say
whatever the
hell you want |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.