רק אם הייתי יודע איך להבחין בין תפל ועיקר
הייתי עוקר את כל הטפילים שמתבייתים לי על הדם
יתושים הלומי ביצות וזוהמה על עור רגיש והלום עולם
אלה מיואשים ומוצצים כל חלקה תמימה שנשארה מבן-אדם פורה
אנשים הלומי קרב והדחקות על אחד שמבקש להיות חשוף
אבל לא הם מזהמים אותי ולא הם מתפילים אותי
לא מהם אני חוטף קדחת וגם לא מאף יתושה
לא הם מעקרים לי את הנילוס מזרימה לכיוון מערב.
זה רק אני, שלא יודע להבחין
בין מה העיקר ומה שנאמר, מה שפורה ומה שמעוקר
איזה מין עיקר מעוקר
נשים, תנאים, שינה, פחדים
ואור יום שנראה שונה בטלויזיה
ודרך הטלויזיה, אי אפשר לעקור כלום
אלא רק להיטפל לכל מה שמוזר
כל עוד יש זוג שדיים ועוד איזה חננה מסוגר
ולא ממש בא לי שהטלויזיה תשתה את דמי על הבוקר
הוא מעורבב כבר במחשבות על אובדן
ואפילו פצע בעיניים שכבר ניכר
רק שתמיד יש איזה זוג יתושים שירגש אותי
וזוג שדיים שיעקוץ אותי
והלוואי רק שפיטמה זקורה תשאיר אותי תמיד בין תפל למעוקר
בשביל לשמור על שפיות אני צריך לשחות בתוך הסחי
להקשיב לכל מה שנאמר
ולהנהן כמבין על כל קול אנושי מסורסר
ואם אני לא הולך בעדר אבל גם לא ממש מרגיש כמו רועה
אלא סתם כבש מיותר שלא יודע מי הרועה ומה פה מותר
או בשביל איזה אישה אני אחליט לקום מחר
בשביל איזו סיבה אני אשחה פה מחר
אמליח את כל הפצעים בזוג שדיים מעוקר
אני לא אלך להגליד פצעים עם יתושי ביצות
ששוחים בג'יפה והולכים על כל מה שרק מותר
אני מטבעי דבור שעוקץ כל מה שעושה אותי מיוסר
וגם אם יוסרתי בחטא הכתיבה
שמאלץ כל שורה להגמר ב-ר
לפחות תהליכי העיקור שלי מתעסקים ברגש משופצר
אולי זה מה שגומר לי את היום עוד לפני שהלילה מתחיל
אבל עם בטן מלאה וטבע עצמי מיוסר
יש עוד תקווה שאזריע ואפרה את הטלויזיה ואחר-כך את כל השאר
הנה מצאתי את העיקר, להיות בטלויזיה
חתיכת אדיוט... |
