בס"ד
(שיר הספד געגוע לבן דוד שנרצח בפיגוע אבל שתי ידידות שהכרתי
גם נרצחו שם אז הפכתי את השיר ללשון רבים)

         מוצאי הנשמה  התגלמות שטן בטרם עת...


בשעה מאוחרת כאשר שבת רוחנית  בעולם גשמי חזרה ביחד עם        
נשמתם למרומי השמים,
חזרה נשמתם למקום משכנה לבורא עולם.

זכות ומזוככת, טהורה כטוהר השמים, ומרחבי רקיע נשמתם.

נשמעה צרחה חזקה בלתי-אנושית וסיפרה לעליונים "ששטן בטרם עת",
השביע במוצאי שבת ארור תאבונו.  

למחרת, נפערה באדמה חלוקות קברים שלשם הם עתידים לשום      
למשכב למנוחות עולמים,
במסע עוקר לב, לוו בצעדים חומריים למסע רוחני,
בדרכם האחרונה אל מנוחתם,
מנוחת העולמים נטמנו באדמה.

בבכי תמרורים, בתמונות חרוטות, וברגעים נצחיים,
כאשר משאירים הורים, אחים ואחיות, חברים וחברות,
בעולם קשה ומריר עם זיכרונות, וחיוכים שאומרים שובע,

נשארתי ליד גומחות האדמה.
אדומה כדם, ריחה חזק ורטוב, עדיין מונח באפי ריח האדמה,
אפשר אפילו לשמוע את אנחת האדמה.
ירעם הים ומלאו, תבל ויושבי בה,

נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירננו,

תכון תבל בל תימוט, ידין עמים במישרים,

ישמחו השמים בחלקתם ותעצב הארץ....