מעשה ברבי טרפון, רבי יוחנן כפרה ורבי שמואל בר-ואזון שהיו
מסובין סביב שולחן הפוקר. היה זה ערב קיצי במיוחד ועשרות המעות
שנדו על השולחן מיד ליד רק הלהיטו את האווירה.
כך שיחקו השלושה בעודם דנים בענייני דיומא. פתע חייך רבי
טרפון ואמר- 'הריני משווה את הסכום הנ"ל ומעלה בחמישה עשר
זוזים.' ויתפלאו השניים עד מאד, כי הרי חמישה-עשר זוזים הם לא
עניין של מה -בכך.
הביט רבי שמואל בקלפיו וראה כי ברשותו תירצה והחליט לפרוש
בעוד זוזיו עמו. רבי יוחנן כפרה היה מהכלים בחבורה, הביט הוא
בקלפיו שלו והבחין ברצף פיק עולה והרגיש כי מזלו שפר עליו. אז
אמר רבי כפרה בקול עבה- 'הריני משווה את חמישה-עשר הזוזים שלך
ומעלה בזאת', והטיח על השולחן גדוש הפיצוחים את מפתחות
הפונטיאק שלו. אמר אז רבי טרפון בביטחון גמור- 'אני משווה',
ובעודו מפיל קליפות גרעינים שחורים, שילשל על השולחן את שפע
גורמטיו ושרשראותיו.
הביטו שניהם זה בעיניו של זה, 'תראה מה יש'ך יא מניאק', אמר
רבי כפרה. 'הרי לך, תראה ותבכה יא מזדיין', השיב רבי טרפון
והתקרב אל השולחן כדי להניח את קלפיו.
בדיוק אז פרץ אל החדר רבי עזריה בעל הנס קפה, ועמד נדהם. 'כאן
אתם נמצאים כשכולם בישיבה?', הטיח לעברם, 'נאלץ אני להחרים את
כספכם הטמא' וללא שום מילה מיותרת , מחא הוא כף ונכנסו לחדר
שלושה בריונים שחורים שרוקנו את המקום.
אז צעק לעברו רבי טרפון בקול חנוק, 'חטאנו אחי, קחנו אל
הישיבה'.

ויקחם רבי עזריה אל הישיבה, ויכנסו רבי טרפון ורבי יוחנן כפרה
אל הישיבה ויראו את המון הבריות יושבים ליד שולחנות ירוקים
ושונים. ויתיישבו השניים ליד שולחן הרולטה והצטערו על שלא באו
לישיבה מבעוד מועד.
מוסר השכל: עזוב אותך מפוקר ועזוב מאחוזים, כי רק בישיבה
נמצאים כל הזוזים.