המתיקות של יום א' עם הנשיקות של יום ב',
הליטופים של יום שלישי עם חום הגוף שלך ברביעי;
מתגעגע כל כך לחמישי בזרועותיך,
להתכרבל עם ניחוחות גופך ביום שישי,
ולנום, לישון לצידך בשבת.

עוד שבוע חלף , עבר.
לי עמוק בפנים ממש קר...
דברים משתנים והם מכריחים אותי גם, אולי יום אחד תביני את זה
כבר.

ילדה קטנה...
מה לך וליכולת האהבה?
לוחצת ולוחצת מבלי להבין את השני,
רוצה הכול עכשיו ומיד,
בדיוק כמו אני עצמי...

כשהייתי איתך לחיים הייתה משמעות אחרת,
נלוותה להם אפשרות של מציאות יותר מאושרת,

בלילה מאוחר, מתגעגע לחוש את תדפקי ליבך,
מצטער על הצביטות שנתתי לך מבלי לחוש בהם כלל,
כי אני העיוור ואיני רואה אותך, הצבע האדום שלי, כלל.

אני חושב שהייתי מאוהב,
אני חושב שלהיות מאוהב זה לנצח,
אני חושב שאני לא מוכן לאהבה;

הכול מסובך מדי בכדי שאוכל לאהוב אותך עכשיו,
מקווה שהעתיד יתברר כפשוט ואולי אז תרצי אותי שוב...

אוהב אותך תינוקת שלי.