" בואי נשב על כוס קפה ונדבר על זה." הוא אומר לי, והוא חושב
שכוס קפה זה הפתרון.
בואו נפיל את כל בעיות העולם על כוס קפה אחת קטנה.
האיום הגרעיני, השלום העולמי, הגזענות, בעיות כספיות, חוסר
הצדק. כן, פשוט בואו נמלא כוס עם שתי כפיות של קפה מגורען, חצי
כוס מים, חצי כוס חלב, 2 כפיות סוכר ונשב.

אז אנחנו פה, מדברים על הא ודא, שואלים על הילדים, השכנים,
הסבים, על הכלב שברח לא מזמן. והאמת? רק רצינו לדבר על הדברים
מסביב.
הקפה נוזל בגרון לכל חלק בגוף ומרגישים את החמימות הזו.
מתעוררים לבעיות הקטנות ושוכחים מהגדולות.
וכשנישברת כוס קפה אומרים מזל טוב, כאילו שכבר מצאנו פתרון
לאיום הגרעיני והשמדנו את אירן.
כשנישפך הקפה, אנחנו פשוט קופצים בבהלה כי הוא רותח והוא ליכלך
את החולצה החדשה שקנינו אתמול בשנקין. וזה כל מה שמעניין אותנו
באותו הרגע.

וכשאני אומרת לו שאני צריכה לקנות חולצה חדשה, כי אבקת הכביסה
לא מורידה את הכתם, מה הוא אומר לי? "בואי נשב על כוס קפה
ונדבר על זה."

הוא ממלא עוד כוס קפה, רק שהפעם הוא שוכח לשים סוכר ואז אני
צועקת לו, היי גבר! חסר פה סוכר! והוא מציע לי לשבת על עוד כוס
קפה.

אחרי זה הוא מספר לי על איזה מגדת עתידות שקוראת בקפה, שמעתם
על זה? וגם היא חושבת שהיא יכולה לסדר את העולם ולגלות מה יהיה
עוד כמה שנים עם כוס קפה אחת.

אם אתם שואלים אותי, תנו לי כוס קפה, אני אשפוך ממנה את הקפה,
אני אנפץ אותה, אני אקרא למגדת עתידות שתקרא בשברים וכשהיא
תגיד לי שזה סוף העולם אז, אז אני אגיד שסוף סוף כוס קפה פתרה
את הכל.

השמדנו את אירן (: