לא מזמן....אתמול...בעצם שלשום...אםם....כמה ימים (ולילות)
לפני הזמן הזה בו מעורפלים חושי מעייפות שנבעה מפעילות
זו....כוונתי את השעון ל4:30-  בכדי לבצע פעילות משפחתית ידועה
(גם אצל השמפנזות) - התכנסות לצורך התבדרות (צחוקים
,קטעים...ו...קוסם) עקב חזרתה של אחת מבנות השבט (אדר ניסן
אייר) משהיות חוץ שבטיות....

הפעם מקום ההתכנסות נקבע להיות שדה התעופה...האירוע צויין
כ"חזרתה של בת המשפחה האהובה משהות ארוכה למדי של חודש, בדיוק,
באירלנד"...השעה 5:00....יותר נכון 4:59, אבל מי קטנוני במדינה
כמו שלנו (זה לא סקורסיזי...זה לא...זאת מדינה
קטנה...)....אנחנו כבר באחור....לפי הדיווחים האחרונים אחרי
שהמטוס כבר טס...הוא היה אמור לנחות ב-5:15....איפה נעלמו 15
(16....אבל אחנו לא קטנונים...נכון?!) דקות (ממתי לזמן יש
רוחב)....בטח איפשה שהוא בהפרש של כ- 40 דקות (בעצם...אולי
20....אבל מי קטנוני) בין הטיסה הלוך לטיסה חזור...שיש בכל
טיסה...לא משנה לאן אתה טס....

יצאנו לנו מראשון בדהרה....מסתבר...וזו עובדה ידועה כבר לכל
שבשעה זאת הכבישים נראים כרגע (At the moment OR Like a
moment) לפני התפרצות הסרטנים לחוף במסעם בתקופת
הפריון....כשיש פה ושם כמה חלוצים ממהרים לפני כולם.....(לקח
לי הרבה זמן לחשוב על ההשוואה זאת....יצירתי מספיק?!...תשפטו
בעצמכם)...
ממש כיף לנהוג בשעות האלה....הרוח נושבת מהמזגן כמו בשאר היום
(גם בלילה יחסית חם...ואני שונא שהשער שלי מתבדר...לא מגיע לו
לצחוק...ג'יפה) אך יש שקט כזה מגניב.....

זה גם גרם לי לחשוב על כל הדברים האלה שאנשים (למשל...אני)
עושים לפעמים בחיים שלהם ב5- בבוקר.....כל מיני
סיטואציות....שנראות משונות למדי בדיעבד.... :

1) 1992 - הייתי אצל חברה שלי בצד השני של ערד (נראה לכם שערד
קטנה....נכון שהיא קטנה אבל לוקח איזה 40 דקות לחצות
אותה...טוב 30...די עם הקטנוניות)...בדרכי הביתה עוברת לידי
ניידת... מסתכלת עלי... בטוחה שאני איזה חשוד אחד (אני אפילו
חושב שאחד בניידת אמר שאני לא בדיוק ג'ינג'י...טוב...מה
שנכון)... לא פלא לטעמי... ביום לא מסתובבים כלכך הרבה
אנשים...אז בלילה... כל אחד נראה חשוד...
2) 1993 - בחינות בגרות... אל תהיו קטנוניים איתי...אבל אני לא
ממש זוכר פרטים...רק שהיתה איזה כוונה לקום ב- 5 לסגור חומר
לקראת איזו בגרות...לא זוכר עם באמת קמתי...אני מניח שלא(אני
לא זוכר שקורי שינה עטו את ]רצופי בזמן איזושהי בגרות...והאמת
זאת היתה התקופה שישנתי הכי טוב בחיי)...או אולי כן (בכל זאת
עברתי...או אם אפשר לומר אף על פי כן...שזה בעצם סותר..אבל מי
קורא הערות בסוגריים?!)...
3) 1994 - אני עובד בסריקת דפים באוניברסיטה - המשמרת התחילה
ב-4:00...אני יושב לי עם רדיו קטן אם שירים מרדימים בסגנון
שתיקת הכבישים (אם הדרך גם נרדמה)....אני אמור לסרוק כ-90 דפים
סה"כ.....ב4 שעות....אני אף לא מבין איך אנשים עשים רק
40....נראה לי שהם הולכים אחרי שעתיים.....אני כבר הספקתי
40....כלי עולם בדבר המשעמם הזה....להכניס דף לסורק...ללחוץ
איזה צירוף מקשים (אם אני לא טועה ALT+File+Aquire).....לחכות
שזה יגמור....לנקות קצת לכלוך שחור....לישר
(ALt+Edit+roTate)...ולשמור (Alt+File+Save)...וחוזר
חלילה...שעמום פחד....אני צריך לחזור לשיעור בערך
ב-10:00....יהיה בסדר...אני אשרוד...
4) 1994 - קיץ....אני עובד במפעלי ים המלח....מגיע מהדירה מבאר
שבע....צריך לקום להספיק להסעה של 5:30... למי יש כוח...עוד
פעם כל האנשים האלה מההסעה שנוסעים בה כבר שלושים שנה ויש להם
מקומות קבועים באוטובוס... וחש וחסה שמישהו ישב להם במקום...
צעקות...מריבות... קטעים של הסעה...
5) 1995 - ספטמבר...טירונות...ניצנים...בסיס מגעיל...באמצע
העברה מנ"מ לנח"ל...איזה מדריכים דפ"רים... של הטירונות
שמירות...ומטבחים...לא עברנו אפילו חצי מהראילו הכשרה של 02.
שמירה... על השער של הבסיס... סופר קווים בשער... משתין בקיר
העמדה אם יש צורך...אין צורך לפרט...נכון... אל תדאגו...
כוחותינו חזרו הביתה בשלוש...אםםם... שמונה... (אל תהיו
קטנוניים...אני לא יכול לחזור בזמן...נכון?!)
6) 1996 - שנה שלישית בואניברסיטה...עבודות במע' הפעלה...
קומפילציה...מספיק דברים להשאיר אותך ער עד הבוקר... הימים
היפים... פיצות באמצע הלילה..."וירוסים" לכל מיני סתומים
שחושבים שהמחשב מתנקל להם...בדיחות של אנשי מחשבים שההנאה הכי
גדולה שלהם זה לעשות Make file (מישהו פה יודע C ב-UNIX) שידע
לקבל make my day ו-make clear... ... לא מצחיק אני יודע...
אבל חמש בבוקר... תסלחו לי...אני נזכר בשנה ראשונה באוניברסיטה
שהייתי צריך לחכות לאוטבוס הראשון חזרה לקראוון שלי בנחל בקע
(אם עקבתם אחרי הפרקים הקודמים... היום יש שם רק חול וחול...
וה"פורום" ליד)...
7) 1997 - חפ"ש...חייל סדיר...טוראי...עוד לא קיבלתי את
הקמ"א... משמרת שלישית (2:00 עד 6:00(...מישהי התאבדה בשירותים
שליד השק"ם...שתי הבנות שמצאו אותה (תמר...ואני לא זוכר איך
קראו לשניה..שוב אל תהיו קטנוניים) יצאו מהעמדה שלי...לאחר
קשקושידה של איזה שעה... זאת שהתאבדה ירתה בעצמה בסביבות
1:15...הם מצאו אותה בסביבות שתיים ומשהו... מסכנות... הקמ"א
התורן (שלומי ממכ"א) הגיעה בבהלה משהו לאסוף את כל הבנות...
עוד מעט שש... ואני אדע מה קורה...עוד הרבה יחקרו את הפרשה...
ועוד הרבה זמן הרבה מאוד אנשים לא יוכלו לעבור ליד השירותים
האלה...
8) 1998 - קמ"א תורן... עוד לא מכיר את כל האנשים המוזרים
שמגיעים בסביבות 5:00 לדואר, למיטבח ולשק"ם... עוד מעט יגיעו
העיתונים...וגם הזריחה מתחילה (תלוי בעונה)... יופי של זריחה
יש... וגם... תם תם תם תא תא תא תם (תסלחו לי על התווים
המאולתרים)...שידורי צבא ההגנה לישראל"...וגם קריאת שמע תבוא
בו תבוא...
9) 1999 - אותם סיטואציות... רק שאני כבר מכיר את זכריה,
שבתאי...את זה עם השער הארוך שאילו יצא מהג'ונגל... זה
מהמטבח... ועוד כל מיני אנשים תמוהים (תראו מי שמדבר... יושב
בש.ג ב- 5...מנסה להשאר ער...זהו...עוד מעט קבע....אין יותר
שמירות...

לאחר הפגישה המרגשת עם אחותי (שהתגעגעתי אליה לאללה) באותו
יום...חזרתי הביתה...היתה לי עוד וועידת משתמשים מ- 10:00 עד
20:00... ועוד פגישה עם האיש של רב-בריח ב- 22:15 (22:17 אבל
פעם אחרונה שאתם קטנוניים) לגבי הדלת של החדר אופניים בבניין
(מי ששם אותי לוועד חושב שבן אדם יכול להתמקח על מחיר של דלת
בעיפות כזאת...שיסבול)...

מי אמר שהשעה הכי יפה היא לפני עלות השחר...
ומי אמר שלא?!

דני  Thoughts of