חיי, מתוך איזה סרט?
ספר לי מה אני עוברת.
נדמה לי שלפרוץ בוחרת,
אך כמדומני- מסתתרת.

אין בי כוח להחליט...
וההוא ששוב מביט
מסתכל בחשדנות
ובעיניו מפשיט.

כאילו רציתי לכבוש את כולם,
להיכנס למקום ולשגע אותם.
ואכן, הצלחה- נטרפה דעתם.
יודעת איך לתפוס אותם.

והאם זה נחוץ לי?
בזה רצוני?
אולי ייטב לי בחיק בחור תמהוני
שבכלל לא ישים לב למראה חזייה
כשהיא נפתחת...

לא יודעת,
עוד חושבת
ואולי גם לא אדע.
האם חובה לי בחור מאותה העדה?
מתאמצת לפצח מין מתכון של כלל חיים
עד שיום אחד אמצא לי אהוב בין אהובים

ואליך- ששולח עקיצות לי לעיתים
מקווה שתיחנק מחופן של זיתים.
כשהבירה תלחש באוזניך
שלמאנצ' אתה זקוק,
על סבלך אצחקק
מבעד לאודם המחוק...