|
אני מביט בפניך
ולבי אומר
אני חפץ בשקט הרחוק משאונך
בשקט שעולה כעיר רפאים
בעיניי הכמהות למראך.
אתמול רציתי לדעת
את המחר
היום אני אוחז בידך עד כלות
כחפץ לדעת את ההווה
שמא הוא הפך למרמס
תחת כפות רגלינו
הנחפזות. |
|
|
אמא, אני חושב
שהגיע הזמן
שתדעי...
אני ילד מאומץ!
חרגול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.