שיר זה נכתב באוגוסט 2005 לזכרו של אשכל , שנפטר מדום לב בדמי
ימיו והוא בן 38 בלבד. אני מקדישה את השיר לכל מי שאיבדו אדם
יקר, שיר נוגע ללב, נכתב בדמעות.

עיניים צוחקות, שפתיים מחייכות
פניך ניבטות מהתמונה
אתה נראה כה מאושר
לא ידעת מה יהייה מחר
ומה שנשאר ממך זו התמונה
איזה גורל אכזר
איזה חיים בלי מזל
כך נפרדת מאיתנו בגיל כה צעיר
לא הספקת להנות
היו לך רק אכזבות
ולנו - נשארו ממך רק זכרונות....
איזה מין גורל, צוחק פה על כולם
לא ידענו שזה יהייה סופך
ברגע נמהר, נלקחת לשמיים
הרבה דברים לא הספקנו לך לומר...
לא נשאר דבר, לא נשאר דבר
אלוהים לקח אותך אליו  לפתע
ולנו רק נותר
זכרון מר
הרבה כאב וצער
והדמעות לא מפסיקות לזלוג מעננו
אנשים אומרים  ש'הטובים תמיד הולכים'
ואלוהים לקח אותך אוליו
נותרנו המומים, כולנו כואבים
למה זה צריך להיות כך?
כלום לא נשאר, כלום לא נותר
לא זכית שיהיו לך ילדים
אוי, כמה מרים הם החיים
לא נשאר דבר,
רק תמונתך,
מבטך, עינך ודמודך
כמה עצוב, כמה דמעות עוד ייזלו מעיננו
על כי הלכת בטרם עת מאיתנו...