אני זוכר איך היה לך בעיניים מבט של אימהקטע ראשון שאני כותב
תנו ביקורת
כשישבת מולי ואתה לי ספרת, על המלחמה
נזכרנו בסיפורי ילדות, ישנים.
שני ילדים שמשחקים ברובים.
פזמון:
לא רצית ללכת (לא רצית ללכת)
אמרת שאתה פוחד (אמרת שאתה פוחד)
שני ילדים על מרפסת (שני ילדים על מרפסת איך הגענו למצב הזה)
איך הגענו למצב הזה.
שני ילדים גדלים ביחד כמו משפחה
אך בין שני הבתים מפרידים רחוב ומלחמה
לא שאלנו למה איפה ומתי זה יגמר
ומרגע שהלכת רק רציתי לראות אותך חוזר (רק רציתי לראות אותך
חוזר)
פזמון