ארבע לפנות בוקר,
מסטולים במכונית מכוסה וילון,
נשימות המתעבות על החלון,
והיא, מזילה ריר על סוכריית המקל
והוא גונח,
בהנאה מחובר אל השד,
חולב אימהיות
המורידה לו את הראש
בין הרגליים,
ויולדת אותו מחדש.
בשש בבוקר,
נפער סדק
בין הארץ לשמיים,
השמש, נדחפת
אל תוך החושך,
מבקשת חום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|