|
מתעוררת אל תוך מלחמה
חייל שלי שם...
לא שב הביתה
והדמעות מכסות את עיניי כמו טיפות גשם
וליבי מוכתם בבדידות...
ואני צועקת אל השמיים אל גן העדן
בו אתה נמצא
חייל שלי חייל יקר...
כסה אותי במעטפת של גן עדן
וצעקתי כמו כל הקורא לעזרה
להציל אותי
וחייל שלי לא שמע זאת
והשאיר אותי פה לצעוק לו לשמים
לקחת אותי איתו
וחייל שלי לא לקח אותי
והדמעות ישטפו את מכאובי
ואין חייל אשר יבוא להציל אותי
מהמלחמה
חייל שלי לא חזר
חייל שלי לא בא
חייל שלי הלך |
|
חשבתי על זה
והגעתי להרבה
מסקנות שונות.
א. עצים תמיד
צומחים.
ב. נירוונה הם
להקה טובה.
ג. אין שומדבר
מעניין
בטלויזיה.
ד. במה חדשה זה
כמו אופיום
להמונים.
ה. יש פה אנשים
עם שם יותר מוזר
משלי.
ו. אתם אפפעם לא
תפרסמו שום
סלוגן שאני
מציעה!
אתם שונאים
אותי!
אני שונאת
אותכם!
כולם שונאים את
כולם!
תגובת מערכת: אז
זהו, שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.