טל מורדו / אהבת ילדות |
את הזיכרון הנמרח
על גבי קווי עשן
של מצת ללא גז
כברזל בנוי באבן,
ניצבת לידי
שערות זקנך מחככות בצווארי
בזיכרון, היית הכל.
סבא, הלוואי שהכרתי אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|