חמשוש, שמירה ארוכה מצפה לי. אני עדיין חייל חדש יחסית, רק
לפני כמה חודשים חזרתי לשירות. יצא לי לשמור כבר די הרבה פעמים
אבל אני ממש לא מכיר הרבה מהשומרים, אבל אני יודע שכמו תמיד,
יהיה בסדר.
בסקירה מהירה של השומרים, ראיתי אחד מהיחידה שלי שאני מכיר
איכשהו, ברוך שמו, לא כזה אדם להיט , אבל בכל זאת מישהו מוכר.

הקמ"א (הדרגה המוזרה עלי אדמות, ומי שלא מכיר, יוטב לו) התורן
נראה עתודאי טיפוסי בבסיס בזמנו - יוצא חבר העמים, שקט יחסית.
יצא לי כבר כמה פעמים לשמור, ואני יודע שכאלה בד"כ מסתגרים להם
בשעות השמירה בש"ג עם ספר, ולא ממש מדברים. כמו תלושים מההוויה
הזאת שנקראת שמירה בבסיס, שכוללת בין השאר ניסיונות דיבוב
תכופים של השומרים והשומרות, מתוך כוונה להעביר את הזמן
במהירות תוך כדי שיחות נפש על התפקידים של כל אחד (הרי כל אחד
אוהב לספר על עצמו יותר מהכל)...
הקצינה תורנית נראתה דווקא סמפטית, אבל מה זה משנה, לרוב לא
יוצא לקשקש עם הקצינים התורנים.  הקצינה התורנית והמפקד תורן
יתחלפו מדי פעם, ולרוב יעדיפו לישון מאשר לפטרל. הקצינה הזאת
נראת לי כזאת שתישן רב הזמן ובשבת בטח תבלה הרבה מהזמן עם
חברים....
המפקד תורן - נראה קשוח, אבל אף פעם אי אפשר לדעת. לפעמים זה
רק מראה עיניים.....

אני שם לב לחלק מהשומרים, שכמו נישאים מעל לאחרים באישיותם או
ביופיים. אני יודע שעוד כמה אנשים יתבלטו עם הזמן כשאני אשמור
עם חלקם, או כשסתם מדברים ומסתובבים. משהו באופי ובשעמום של
הסופ"ש הדפוק הזה, גורמים לך לרצות למצוא אנשים נחמדים...

מהשומרות :
בחורה עם שיער ארוך מתולתל וקופצני ועיניים ירוקות-כחולות,
בחורה שיודעת שכולם מסתכלים עליה. מאוחר יותר בחיים היא תחליט
לעשות קרחת ולגדל שוב. מוזרה, אבל גם בולטת...
בחורה עם שיער שחור-חום, לא ממש ארוך, ניראת בחורה על הרגליים.
אמנם קצת שקטה, אבל בכל זאת בולטת...
איזה אחת עם קול צרוד כזה מיוחד, מצחיק משהו....

מהשומרים היו כמה שנראו לי מוכרים :
אחד שנוסע איתי מידי פעם באוטובוס,לא מישהו שיצא לי לדבר איתו
אי פעם, בטח מעכשיו ייצא...
ועוד אחד חייכני כזה, בחור קשקשני וסימפטי....

הבנות מסופחות לקראת קורס מנחות יישומים....
הבנים, אף לא מסופח אחד...לא נורא... יותר טוב...יותר מכירים
את ההוויה של השמירה, יותר משתפים פעולה, ופחות ילדותיים...

בשמירה הזאת כבר השכלתי (לעניות דעתי) לדאוג לשמירה לא בחלקים
הנידחים בבסיס, בהם מלבד להמר על הנמלה שתזכה לצאת ראשונה
מהמבוך שכה עמלת לבנות עבורה, ניתן לשחק במשחקי צללים עם הפנס
המפיץ חלקיקים מוארים שמבשרים לך כמה האוויר שהנך נושם שם נקי
וזך...
בחרתי בעמדה בה שני פטרולים של בנות טורחים לעבור כל כחצי שעה,
ואף דואגות לשבת ולקשקש כמה דקות, שזה דבר חינני בהחלט לעשות
לשומר מסכן ואומלל, חסר אמצעי בידור ומצפה בכיליון עניים
לקשקושים על הא ועל דה....
כאמצעי גיבוי למקרה ולא תהיה הענות לקשקושים, אני לוקח לעמדה
כל מיני אמצעים לא כלכך חוקיים כמו רדיו קטנטן, קמצוץ אוכל,
פחית שתייה וספר(סדרות מדריך הטרמפיסט, למשל, מתאימות להפליא
לכיסים של מדי כותנה)....

השמירה הראשונה יוצאת בלילה, יש לי זמן עד אז. אני מסדר את
הדברים שלי וכמובן, הולך לכרסם איזה גבינה על לחם (קשה) בארוחת
הערב.
אני משדל את הבחור הסימפטי שגיליתי שקוראים לו אריאל לבוא
איתי, וכמו שציפיתי, יש לנו הרבה על מה לקשקש. אני קשקשן, הוא
קשקשן...טריוויאלי...
הוא מכיר לי עוד איזה שניים אחרים, אנו מתוודעים (מה אתה עושה,
איפה, למה וכמה) ומקשקשים על כמה שהאוכל בחדר אוכל ג'יפה
וכאלה...
יוסי ומשה, השניים שהכרתי הרגע, נראים בסדר בשלב זה, לא הכי
מלהיבים שבעולם....
לא ייצא לי לדבר עם כל השומרים והשומרות. מהבנים - אלה ששומרים
לפני, נחים לקראת השמירה (מלבד חלקים מסוימים בשבת שכבר נמאס
לישון), ואלה שאחרי, שקוף. מהבנות - את הבנות ששומרות בשעות
שלי, וזה שתי משמרות של בנות, אני אכיר די טוב, ואת שאר הבנות,
אני כמעט ולא אכיר כלל, גם אם אני ממש יתאמץ...

מאותו רגע הכל נעשה שגרתי - בשמירות הראשונות, לומדים להכיר את
הבנות קצת יותר טוב...משעשע...אבל שתי הבנות שנראו לי בולטות
בהתחלה (המתולתלת, ענת וזאת עם השחור-חום, אריאלה) עשו את אחד
הפטרולים ביחד...כך שיצא לי להכיר אותן טוב...ממש בחורות
אחלה...דווקא זאת השקטה (אריאלה) התגלתה כיותר מעניינת. שאר
הפטרוליות האחרות היו פחות מעניינות והשיחה איתם די נתקעה, גם
עם זאתי עם הקול הצרוד (ליאת) שהתבררה כשטחית למדי...
למעשה, אם אני נזכר, הייתה בכל זאת אחת מבניהם (עדי) שהייתה
קצת יותר נחמדה מהאחרות, ואפילו אמרתי אולי לשמור קשר קשקושיה
ב-Outlook אחר כך. בכל זאת מה שבטוח, כמה שעות בכל שמירה, היה
נחמד להעביר עם שתיים מעניינות....

בשאר הזמן שנותר לי, תוך די הפסקת קו מחשבה לשיחה קצרה ולא
מעניינת עם הלא מעניינות, פיתחתי  את תיאורית האנשים
הצבעוניים, בהתבסס על הניסיון הרב שצברתי בהכרות עם אנשים
במערכות חברתיות משימתיות כדוגמת השמירה הזו.

תיאוריית האנשים הצבעוניים המלאה :
1) בכל מקום שאתה מגיע אליו, ישנם מספר אנשים שמיד יסבו את לבך
לנוכחותם. אנשים אלו יכולים להיות דמויות מרות כלשהם (כמו
מפקדים), בעלי חזות מיוחדת (כמו פנים, תסרוקת, עיניים  או כל
דבר חיצוני אחר), חברותיים בצורה יוצאת דופן, או, לעיתים,
שקטים בצורה יוצאת דופן.
אנשים אלו נצבעים עבורך מיד בגוונים צבעוניים חיים המבליטים את
חשיבותם בעינך יחסית לשאר האנשים. שאר האנשים יבלעו בסביבה,
ולא תתעניין בקורותיהם (כמובן שמקרה קיצוני כתאונה, או התאבדות
[דבר שכבר קרה לי באחת השמירות] משנה מיד את מצב העניינים
הצבעוניים).
2) ככל שעובר הזמן, ייתכן ואנשים אחרים יצבעו בצבעוני עקב
"גילויך" אותם. כך למשל קרה עם אשתי שהכרתי רק בשנה השניה
ללימודי. עם זאת צבעם של אנשים אחרים ידהה או יעלם בכלל, עקב
שגרתיות שוחקת, ניתוק קשר ממכרים משותפים (חברים של חברים), או
סתם אובדן עניין.
3) הדרך בה אנשים מסוימים בולטים לעומת אנשים אחרים, יתבטא
בהתייחסות שלכם אליהם :
בצורת השלום (התעלמות, שלום, לחיצת יד, חיבוק,
נשיקות...הי...עד כאן), בצורת ההתבטאות כלפיהם (התעלמות,
פורמלית, שפת עמיתים, שפת חברים, חברות נפש) ובכמות תשומת הלב
שתקדישו להם (התעלמות, תוך נמנום קל [כמו שיחה שאתה שומע
במושבים מקדימה באוטובוס], תוך כדי הליכה והתעסקות בעוד מליון
דברים אחרים, בחצי אוזן, כולך אוזן).
4) אנשים מאירועים חריגים בחיים שלכם, יקבלו ממד מיוחד
בתיאוריה, ויופיעו כאילו בסצנה נפרדת, כמרחפים מעל מה שקורה
במציאות, וצבעוניים ביותר. בקטגוריה זאת יופיעו גם אנשים שאבדו
מהעולם ,והיו מאוד קרובים עבורכם, או השפיעו עליכם בצורה יוצאת
דופן.
5) אנשים שאתם לא מכירים אישית, אבל משפיעים על חייכם, לא יהיו
יוצאים מהכלל ויכולים להישאר צבעוניים עבורכם (כי אם תראו
אותם, תהיו מאוד אמוציונאליים כלפיהם), או להעלם ברקע כלעומת
שעלו על פניו (כמו זמר מפורסם באותה שנה שבשנה אחריה כבר לא
יעניין אתכם....אופנה חולפת).
6) רק אנשים צבעוניים יגרמו לשמחה אמיתי או כעס אמיתי.

זאת התיאוריה שפיתחתי ושיפרתי עם הזמן.
מזל שיש שמירות בצבא...:)

ד"א, אף אחת מהדמויות בסיפור לא קיימת במציאות...והן נועדו
להמחשה בלבד....


Thoughts of  
דני