|
אומנם מעיד השקט שסביבי
שאת אינך לידי
אך בשוכבי, בקומי ובלכתי
הגיגיי עלייך תמיד עמי; את במחשבתי
כאשר חרוזי שיריי מתייצבים בשורות -
עלייך כל דברי המאוויים והחזיונות
שלא נותנים מנוח
אך דוחפים להוציאם מהפועל אל הכוח
למען תשקוטנה המחשבות עלי-מנוחות
ותחתיהן תבואנה התשוקות הלוהטות
לתוך עיניי הפקוחות
ואל לבי הדרוך בשיגיונות.
08/08/06 ©
|
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.