|
כשהלילה לוחש לכוכבים
שזמן נצנוצם תם
יורדת עליה תוגת פרידה,
נפרדת היא מניצוצות אהבתה
אלו שתלתה בזרקורי המאור הקטנים,
עיניה טרוטות פניה שמוטות מפרצוף
חסרות צבע ומבליטות את יגונה
גם לבה קמל עמה
בסחרור המטריף
של הטרוף המוטרף
בו היא אחוזה יחד עם לבה
במערבולת עד אין קץ
והנה נדם קולה
וטיפות הבכי
חסומות בגרונה
ואיננה עוד
נעלמה. |
|
|
רבים שואלים
אותי, רוצה לק?
ואני עונה,
איכס, יש בזה
חיידקים.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.