שכנה ,עולה חדשה,
שגרה מעלי בדירה שכורה,
התאהבה בי, דומני,
בגלל רמזים מקריים.
אלו נרמזו, לדעתה, בהתנהגותי
ששידרה מסרים מיניים.
את התשוקה פירשה
כאילו מסכים אני לתת אהבה.
נפגשנו רק בחדר המדרגות
ושם ראיתיה מלאה דאגות.
סיפרה שבעלה את מגרעותיה
מונה בכל מעשיה,
אמרה שחייה כמו של חיה בכלוב
ועם בעלה אין לה כלום.
אמרה שאת רמיזותיי מפרשת
כרמזי חיזור מבשרי עטרת,
עטרת מעשי התענוגות
שאליהם כה ערגה נפשה הרעבה.
מכלאה לחדר המדרגות בלבד
יכלה השכנה לצאת לבד.
סיכמנו שתזרוק כביסתה
למרפסת ביתי שמתחת דירתה
ולכשתבוא לאסוף הכביסה
תבוא ההזדמנות לפרוק גחמה.
דקות גנובות ומעטות
בהן היה הרבה למצות,
שתי חיות אדם לוהטות
שאת פורקנן ביקשו לפרוק.
ואותה שכנה שמעלי
מצאתי לפתע תחתיי...
היו אלה רגעים גדולים
של אנשים קטנים
שפרקו יצרים
ובלבם לוחשים -
תאווה נטו ללא רגשות;
תאווה של... חיות.
23/02/01
|