ארבל הכרמלי / רחוק משיגרת חיינו |
ונרווה מנעמים אחד מהשני,
רחוק משגרת חיינו
בסתר עינו של בן-זוגנו,
מול עמקים וגבעות
על ההר בין היערות.
נשב שנינו יחד
אל מול חוף הנחל ונקשיב
לסרנדה של ציפורי אביב.
מיטת פרחים אציע לך
ואת גופי אמסור לידייך.
ואז לבך ירטוט, חמדתי
וגופך יחשק את גופי
ויצהלו גופותינו ביום אביב כחול
ויכשירו לבותינו לעוד שבוע אפור.
24/12/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|