חם נורא,
המחשבה נוזלת היישר מן התקרה
מדגדגת לי בקצה האוזן
מתיימרת להראות חשובה.
ואני מעיפה מבט מעורפל
כזה חצי מעוך מעודף לחות
והיא בשלה, עוד טורחת להתריס
תיגשי למקלדת, תפתחי לי תריס!

נו באמת, איך אפשר כך לעבור את אוגוסט,
כשמחשבות בטוחות שרק הן בין הקירות,
משתלטות לך על יתר האגפים
הידיים,האצבעות ואפילו התנועות.
את מוצאת עצמך נשלטת
למחשב ניגשת, בין האותיות מלקטת
מילים כאלה קטנות,
בתחילה כחושות, מפליאות אך מינוריות.
ואז הן צוברות כוחות, מן ביצה ותרנגולת שכזאת
על המסך משתלטות המחשבות
הן רודפות אות אחר אות
מרכיבות משפטים חרוזים ושורות.
בית אחר בית את מוצאת מתגלגל מול פנייך,
ואת תוהה למה הן מגיעות דווקא אלייך?
ומה עם השכן הנחמד, שאת פוגשת מדי פעם במרכז
וההיא מהמכולת שדואגת שתשלמי לה את החובות
למה לא הם, למה דווקא אני,
נאלצת כך לקום באמצע קיץ זדוני?

והנה את מתחילה לקרוא הרכב שלם
עם טעמים וצורות
ואולי באמת יש מאחורי כל אלו נקודות חשובות
כמובן שלעולם אף אחד, כולל אותך, לא ממש יבין עד הסוף
אבל נחמד לנסות ואפילו גם מרגיע, כל עוד
ייתנו לך לחזור למצב ריקבון מתקדם על מיטה באמצע פלורנטין -
סיגריה על מאפרה מצד אחד וקרח בתוך כוס מלאה בלא משנה מה
מצד ימין.