|
בדברים שהיו כאן
באותם שעוד פה
בכתובים אשר שם מונחים
אני נשבע.
בהזוי, במצוי כאן
בסיפור שכבר לא.
בנעורים ובתום שנגמר
ואלייך בא.
והזמן החוסה באוויר
מן הסתם ירומם וילהיב
ויפגיש כך אותי ואותך ונשכח.
איך היינו חולמים אחרים
כמו ים את חופים רחוקים
כמו סירה הטועה בגלים, במרדף.
בנשאר, בנטמן כאן
באהוב שלא פה
בכאבים שלפתע פורצים
כמו בסערה.
בחזוי, בצפוי כאן
בסיפור כשאת פה.
מבטים וחיוך לא מוסדר
בעינייך מה?
25.07.06
. |
|
|
אני זוכרת את
הימים הטובים,
כשהייתי צעירה.
לא הייתה יצירה
במדינה שלא עברה
אצלי, אבל היום,
עם האינטרנט
שלהם וכל
הטכנולוגיה, יש
להם אחת חדשה
וכולם שכחו
ממני...
עצוב לחשוב
שהחליפו אותי
בחדשה.
מיומנה של במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.