למתקן כליאת השבויים בו תפקדתי כפסיכולוג הגיע לוחם חיזבאללה
צעיר בשם מוחמד, אשר על פני הדברים בקש כביכול "מקלט פוליטי"
בישראל.
לפי ההצהרה הפורמאלית שמסר מוחמד החבול והמוכה, הוא הצליח
לברוח מכיתת רובאים, או יותר נכון ממפקדו, שעמד להרגו בשל
בגידה. ככה סתם, אפילו בלי משפט שדה, ירה בו מפקדו והחל לפצעו
אך כאמור מוחמד הזריז הצליח לחמוק ולרוץ לתוך ידיהם של
הישראלים כאשר הוא צועק: "אל תהרגוני! אני אספר הכול", והוא
שולף כרוזים שהאווירונים הישראלים פיזרו מהשמים.
תוך דין ודברים קצר עם השובים התברר שבכרוזים ראו צילומים של
צפון לבנון (כנראה סביבת טריפולי) לפני ההפצצות והחורבות
שנשארו מעיר נופש יפהפייה זו ואחרי ההפצצות והכותרת אמרה "גן
העדן הפך לגיהינום".
נקפוץ עתה הישר לחדר החקירות ונתוודע לחוקר, שהיה כנראה מזרחן
מקצועי אשר כדבר ראשון שאל את מוחמד "מדוע האשימו אותך
בבגידה?"
לאחר שכאמור שותפתי פאסיבית בחקירה הריני מעיד כי מרגע זה
והלאה התפתחה דרמה שהשאירה אותי פעור פה ומשתאה עד שכמעט לא
יכולתי להאמין למראה עיניי ולמשמע אוזניי.
לאור שאלתו החוזרת של החוקר המזרחן, מדוע האשימו אותך בבגידה,
ענה מוחמד, שהיה סה"כ כבן 19 בערך, שכל מה שהוא עשה זה לשאול
את מפקדו האם זה נכון שכבר אין גן עדן? וכתגובה לשאלתו, טען
מוחמד, התנפלו עליו החברים והמפקדים שצעקו: יא בוגד שכמוך! אתה
מאמין לציונים השקרנים? על סמך תמונות מזויפות אתה מאבד אמונך
בקיום גן העדן?
לאחר שהוא סיים את הצהרתו הראשונית נכנס מוחמד למצב של טרנס
ורעדה, שהתעצמה לאחר שהחוקר שאל אותו מה הסיפור עם גן העדן.
בתחילה התעטף מוחמד בשתיקה, אך לאחר לחץ קליל ו"מתון" סיפר,
שהוא נשלח להרוג ציונים מתוך הבטחה לחזור לגן העדן. לא אלאה את
הקוראים בפרטי החקירה הכירורגית שהחוקר המיומן נקט בה כדי
שמוחמד יסביר מה כוונתו במילה "לחזור" לגן עדן, אך לבסוף פתח
מוחמד את פיו וסיפר כי בערך בגיל 13-14 סיממו את כל קבוצת בני
גילו, שהתאמנו ולמדו במחנה החינוכי של החיזבאללה, והביאו אותם
למקום שמתאים לכנותו שכיית חמדה בשל העצים, האוויר הצח והנוף
הנשגב. ושם, לאחר שבנות יפהפיות העירו אותם והשקו אותם ביין,
הם בילו זמן ממושך וקיימו יחסי מין עם נערות אלה, ששרו להם
שירים תוך שהן מפנקות אותם במאכלים ורוחצות אותם במי ורדים.
והנה יום אחד כולם נרדמו לאחר שתיית היין (שהכיל כנראה סם
מרדים) והם התעוררו ליחס אכזרי מידי מדריכי מחנה החיזבאללה,
לשם הם חזרו אשר אמרו להם : כאן זה גיהינום! אם ברצונכם לחזור
לגן עדן עליכם להרוג ציונים ולהרג כשאהידים.
החוקר, שהיה כאמור מזרחן מלומד, שלף בנקודה זו ספר מהמדף בו
מתוארים דיווחיו של התייר מרקו פולו מהמאה ה-13 המתאר את האיש
הזקן אלוהדין, שהפך גן ענק ל"גן עדן", לשם הובאו נערים מסוממים
כדי לבלות עם נערות ואשר משם הם הוצאו, בדיוק כפי שמנהיגי
החיזבאללה החזירו אותם למחנה הגיהינומי, כאשר התנאי לחזרה לגן
עדן הוא, הפיכתם ל"רוצחים מתאבדים".
לשמע התיאורים של שיטות האילוף של הזקן אלוהדין, אשר לפי
עדויות נוספות שהקריא החוקר המזרחן הזינו גם את השיעים
והעיסמאילים בסוריה ובפרס מאז ועד ימינו, החוויר מוחמד ומלמל
לתוך שפמו הדקיק: "אז אתה אומר שעבדו עלינו, שרימו אותנו. אבל
באמת יש גן עדן ואתה רוצה להרוס לי אותו! לא תצליח! כי אני
אפילו זוכר שירי הלל מהקוראן המתארים בדיוק את מה שראינו ומה
ששרו לנו".
וכאן ציטט מוחמד מתוך אקסטזה פסוקים מה"קוראן" המתארים את
הבתולות ואת הנופים שהם ראו "עינייך יונים מבעד לצמתך שערך
כעדר העזים... שינייך כעדר הקצובות, שני שדייך כשני עופרים
כולך יפה ומום אין בך (וכל זה הדגיש מוחמד היה רק בשבילנו)
דודי לי ואני לו הרועה בשושנים. שמאלו תחת לראשי וימינו
תחבקני" וכך בדיוק היה. הבנות שמו את ידיהן כך שנחבק אותן ביד
ימין.
"וביחס לנוף, בדיוק ראינו את המתואר ב"קוראן" את פריחת הגפן,
את גינת האגוז ואת ניצני הרימונים ואתה אומר שאין גן עדן?"
ברם, לאחר שהחוקר המזרחן שיתף את מוחמד בקריאה מתורגמת של שיר
השירים לערבית, החוויה ההזויה שהשתתפתי בה הגיעה לשיאה. החוקר
המזרחן עטה לפתע דמות אבהית ובקול רך שיתף את מוחמד בקריאת
הפסוקים משיר השירים, שאכן מתארים את לבנון כגן עדן. וכך אמר
החוקר "יש האומרים שהפסוק 'גן נעול אחותי כלה גן נעול מעין
חתום' מכוון לגן עדן אשר בינתיים הוא חתום בגלל אזלת ידינו אך
אם נטיב את דרכנו תתקיים ההבטחה המופיעה בפסוקים הבאים: 'מעין
גנים, באר מים חיים, ונוזלים מן לבנון'" (ד' -ט"ז).
ויתרה מכך, הדגיש החוקר בקולו האבהי, נכון שעבדו עליך, כי לקחו
אותך סה"כ לצפון לבנון, אך לבנון לפי התנ"ך שלנו מכילה את גן
העדן של האהבה והאחווה ואדרבא, בוא נקרא יחד מהתנ"ך שלנו "דבש
וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון" (שם ד'). מין אחווה
ושלווה ירדה לפתע על חדר התשאול והתחקור כאשר מוחמד והחוקר
קראו יחד את החזון האפשרי, האומר אם נרצה אז אכן יתגשם חלום
"אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.