אדוארדה כהן / נגן בשבילי |
מתיקות שנשפכת לך דרך המיתרים
קריאות אהבה נואשת עמוק בין החרוזים
וכתבתי לך עד סוף את מה שלא נאמר
בשתיקה שמרתי הכל עד שבינינו נגמר
נגן בשבילי
כמו אז את המילים הנכונות
נגן בתקווה
את הנחמה שלי
כמו אז בטיפות בודדות
בגשם ראשון שלי
לרקוד ברחובות
תמימות מתפתחת לך בין פריטה לפריטה
האמת שמצאתי בך את לבי מרטיטה
וכמו אז באותם משפטים של אהבה
נולד בי מחדש הרצון אל הקרבה
נגן בשבילי
כמו אז את הטיפות שיורדות
נגן בשתיקה
את הדרך שתוביל אותי לטעות
כמו אז בגשם השוטף
אני צופה בך ממני מתנדף
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|