|
לפעמים כשהלילה יורד עליי
וכמה כוכבים נדלקים אצלי
על התקרה סימני המים מציירים
מציאות שכבר אין לה פנים
ובחוץ הרוחות מקפיאות נשימה
טיולים ארוכים אל אותה השממה
וצלצול טלפון שלא יבוא לעולם
מזכיר לי אותך באותו לילה שתם
עננים מטיילים במרום בשתיקה
ואני כאן למטה עוד כותבת
המילים שזורמות בלי טיפת בושה
מזכירות כמה שאני עוד נלחמת
לפעמים כשהלילה יורד עליי
וכמה כוכבים עוד קורצים אליי
על הקיר צלליות שלך ושלי
מזכירים כמה רחוק תהיה לנצח, אהובי. |
|
|
כשהייתי קטן אז
הייתי קטן
כגרגר של פלפל
בנקניק מעושן
לבשתי חיתול
ושתיתי חלב,
מבקבוק או משד-
לא זכור לי
עכשיו
הייתי קירח כמו
בן גוריון
בכיתי בלילה
מתוך עקרון
אהבתי לזלול
מזון תינוקות
לא נהגתי לחשוב
מחשבות עמוקות
לא תהיתי רבות
על מהות היקום
העולם אז נראה
לי גדול ועצום
היום, כמובן, כל
זה לא רלוונטי
כי אמש יומולדת
ארבע חגגתי!
חרגול בשיר
מוקדם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.