אורית נהרי-ציפקין / פיק-אפ |
שמכריח אותי להתעורר,
אוספת עצמותיי מהמקום
בו שכחתי את אדי האלכוהול
ובתוליי.
ועוד אולי מרוח על מיטה זרה,
והקרניים חודרות בי אמת,
מציפות פראנויה.
במסיכת הלילה, המרוחה על פניי,
מפלסת דרכי בין פסי המדרכה
ושואלת,
למה אתה פוצע?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|