מכבית אלדד / סטיית אור כוכב |
סובבת,
צפה,
רועדת,
מפני סטיית אור
כוכב
שתרסק אותי
עליך.
פתאום אשר יגורתי בא,
אבל זה אתה
שמתפרק לי
מנגד.
בדממתו האדישה,
סובב הכול על מכונו,
רק בתוכי אני
צועקת
בלי אויר
וקול.
שוב דמיי צועקים
אליך
ואני איני באה.
שמורה בקופסה
זהירה
שלא כדרכי,
לאות כבדה
מעכבת צעדיי
מקיצה ושבה
למיטת בדידותי,
בעודך שמור היטב
בשבי
המתוק והמר
שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|