יצחק כהן אור / פדובה |
ברקים ורעמים
כמו נדלקו הפנסים כולם
פדובה,פדובה,פדובה
עיני תכלת אבודות
מתוך צעיף ערפילי הנהר
היית לי
כמו
נחל ההולך לנוח בים
תשובה לחוזר
נמלט מגלים
יתום של אהבה
או
חרות
זמן רב אחר
הגוף שכח
והלב
זוכר-
עדין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|