הכרתי אותך בקיץ אחד,
את נפנפת לי "היי" עם היד,
זה היה דבר מאוד מוזר,
דבר שלי בכלל לא מוכר...
רק על הנפנוף התחלתי לחשוב,
בלב זה עשה ממש, ממש טוב!
רציתי להכיר אותך יותר,
זה באמת קרה כל כך מהר!
היינו ידידים כל כך טובים,
היינו מאוד, מאוד מאוד קרובים,
כל זה היה ועכשיו נעלם,
זה היה הכי יפה בעולם...
איך זה אפשרי אני בכלל לא מבין,
אף פעם בזה לא הייתי מאמין,
ידידים כאלה זה בכלל לא אפשרי,
אבל עובדה שזה קרה איתי!
היינו ידידים כל כך טובים,
היינו מאוד, מאוד מאוד קרובים,
כל זה היה ועכשיו נעלם,
זה היה הכי יפה בעולם...
הזמן טס לו בלי לשים לב,
זה רק מקרב אליי את הכאב,
אני שואל את עצמי כל הזמן,
האם עשית את זה במכוון?!
איך מלבך כל זה נשחק?!
למה לכאורה נראה שזה נמחק?!
לא יכול להיות שזה מזוייף,
אין לי מילים, זה פשוט מטורף!
היינו ידידים כל כך טובים,
היינו מאוד, מאוד מאוד קרובים,
כל זה היה ועכשיו נעלם,
זה היה הכי יפה בעולם... |
