הוא היה בחור מצוי.
השריפה היתה צריכה משהו לכיבוי.
הם ידעו שהוא היה שם,
הם חשבו שהוא יהיה שם לעולם,
(הוא לא בעולם, לא כמו כולם).
הוא היה בחור צלוי.
המלכה רצתה לאכול ללא דיחוי.
מרוב פצעים, לא ראו שהוא פצוע,
הם חשבו שזה קבוע,
(כי הוא לא שאל מדוע).
הוא היה בחור בלוי.
הבגדים - סמרטוטים לניקוי.
הם ידעו שהוא דביק,
אך ניזהרו, יבשו, נעלו בתיק,
(לו זה הספיק).
הוא בחור לכיבוי.
גחלים לוחשות כל שנותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.