|
בין הערפל
לדלתות הפיח
"בוא אלי - מר מצליח".
מצוארון לבן
למיכנס שחור,
מראש בניירות
לקורים שבקירות,
הוא עובד אדם.
בין חשכת האור החם
לחום מכרה פחם
"אני איתך - מר מצליח"
מיזע צפיפות
לאגלי דמעה,
מקמטי מצח
לחולשת נצח,
הוא אובד אדמה.
בין המולת כרך
לחמלת דרך
בקלות פרך,
"מצליח - לאן תברח?".
משגרת ריפיון
ליאוש שבלישון,
קום מצליח,
את שמך הוכח
ואז תוכל לנוח בגאון.
28.9.1981 |
|
|
שבי:
דודו:
שבי:
שבי ודודו עושים
פנטומימה
לעופרה.
חבל, הפואנטה
מצחיקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.