|
אני נאבק עם עצמי
לא לכתוב עליו שיר
גם אם זה ירפא
את הלילה הזה
אכתוב הכל
אפילו אכתוב על החדר
רק לא עליו
הדגים שאני
לא מסתדרים ביניהם הלילה
מתקוטטים בתוך קופסת תכשיטים
עם בלרינה ורודה צולעת
היא מספרת להם
שהפיות עוד מחבקות אותם
הדג הרומנטי מאמין לה בכל לבו
והשני סקפטי מטבעו
הוא לא בוטח בבלרינות
גם לא בדימויים
לגלידה לעומת זאת
הוא עבד נרצע
יש טעם מסוים של גלידה
שמשכיח הכל
לרגע
הוא יחצה אוקיינוסים בשבילו
ולו בשביל לק אחד קפוא
המילים הולכות נגדי
מתנכלות לי
מצטופפותאחתלשנייה
כמו אספסוף בקו 18
בשעת שיא
כל אחת מהן יכולה להיות מחבל
אך גם אם יתפוצצו לי בפנים
אחת אחת
הבערה הזאת תכבה
מעצמה
עם קול הדיילת המבקשת
לחגור את חגורת הבטיחות
הייתי חושב דימויים כל הלילה
לפעמים
הדימויים שלי נבהלים
מכישרון האהבה שלי
ואם גלשתי לאהבה
כבר אני מריח
שהוא יצליח
להידחף לשיר הזה
אם לא אפסיק כאן. |
|
|
האוכל הוא מזונו
של האדם
היהודי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.