מור סהר / שובי לכאן |
וזאת שהתנפצה לאור ירח
לא השאירה ברירה
נשארה תלויה
בין שמיים לארץ
התנפצה
לרסיסים
שנפלו כמו אבק
נוצץ
חלפה על פנינו
שינה עמוקה.
והיא עכשיו
מול הירח
בוכה.
דמעותיה הם כמו גשם לח
וזכרוננו הוא כל-כך רך
שובי לכאן ונסלח.
תלינו תקוות על ידייך
וכשרחיפת הם נפלו מעלייך
שובי לכאן והירח יביט בך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|